<h1>סמ"ג לאוין סימן רי"ג</h1>
<h2>דף ה:</h2>
שנינו בפ"ק דמכות על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים (דברים י"ז ו') אם עדות מתקיימת בשנים למה פרט לך הכתוב שלשה אלא להקיש שלשה לשנים מה שלשה מזימין את השנים אף [ה]שנים מזימין את השלשה ומניין אפילו הן מאה ת"ל עדים, רבי שמעון בן יוחי אומר מה שנים אין נהרגין עד שיזומו כולן אף שלשה אין נהרגין עד שיזומו כולן ומניין אפילו הן מאה תלמוד לומר עדים, רבי עקיבא אומר לא בא שלישי להקל עליו אלא להחמיר עליו כחביריו, פירוש (רש"י) דלהקל לא הוצרך שהרי כתוב במקום אחר (דברים י"ט י"ח) והנה עד שקר העד, עד שתשקר כל העדות כולה, ואם ענש הכתוב למטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב למטפל לעושה מצוה כעושה מצוה, ומה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה אף שלשה אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה ומניין אפילו הן מאה תלמוד לומר עדים, ומפרש רבא בגמרא (ו' א') והוא שיעיד כל אחד ואחד בתוך כדי דבור של חבירו, אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות, בזמן שהתרו בהן אבל בזמן שלא התרו בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש, ומפרש רבא בגמרא אליבא דרבי שיילינן להו אי למיחזי אתיתו אי לאסהידו אתיתו, ו[ב]כל אותם שיאמרו שבאו לאסהודי כשנ[ת]קבצו לראות זה שהרג, אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה (עי' רמב"ם עדות פ"ה הל' ה' וכס"מ) רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ורב נחמן אמר הלכה כרבי, ונראה לי שהלכה כרב נחמן אף על פי ששמואל רבו שהרי בפרק קמא דסנהדרין (ט' א') מעמיד רבינא שהוא בתראה דברי ר' מאיר כר' יוסי ודברי רבנן כר' וכן פוסק רבינו משה (שם הל' ג') ורב אלפס (שם במכות) אבל לא פרשו הטעם.
